top of page

אורגזמה

אם להסתמך על סופן של סצנות המין המבליחות בסרטי הקומדיה והדרמה הרומנטיות, והס מלהזכיר את סרטי הפורנו- היה ניתן להסיק כי אורגזמה היא נחלתה של כל אישה ובכל סיטואציה מינית. ואם אפשר בתוספת אנחות וגניחות עד לב שמים, בואו ואגלה לכם סוד- מדובר על סרטי פנטזיה או לפחות מדע בדיוני..
מחקרים רבים מצביעים על מציאות עגומה מכל דמיון, נשים רבות לא חוות אורגזמה במחצית מהאקטים המיניים, וכואב מכך- נשים רבות לא חוות זאת כלל.

 

אורגזמה או בשמה העברי- אביונה- כפי שהיא מתוארת בויקיפדיה היא "פורקן מיני המלווה בתחושת עונג,
במהלכה מואצים קצב פעימות הלב והנשימה למספר שניות, ודועכים תוך כדקה.
במהלכה מתרחשת סדרה של התכווצויות שרירים בלתי רצוניות בחלקים שונים בגוף, בסלנג העברי מכונה האורגזמה –"גמירה".
מחוץ לערך המילוני נתקלתי ברבות השנים בתיאורים שונים ומשונים לאותה חווית הגמירה: "תחושה של אפצ'י משחרר / צמרמורת כשמתפנים אחרי איפוק של הרבה זמן/ זרמים מענגים/ נעים ברמות על/ דפיקות לב בפות / כמו שהמכונת כביסה משתוללת כשהיא סוחטת ואז יש איזה שקט / בוערת מבפנים / מכות חשמל קטנות ועוד..

אז לפני ש'נגמור' באו נתחיל -
נקודת הנחה המהווה תשתית לכל המשך הדברים שנגע בהם. תרתי משמע, היא השאלה המהותית מכולן
"מי אחראי על האורגזמה שלי? אני או הוא?"
אני. אני. אני. ושוב אני. מיליון פעם. ובכל פעם מחדש.
עזבו אתכן ממגע בחזה, בדגדגן, בפי הטבעת, גופנו שופע אזורים ארוגניים רבים, אך האיבר המיני מכולם הוא לא אחר מאשר –המוח.
ועליו רק אנחנו יכולות.
לכן לא משנה איזה מגע בן הזוג יעניק לנו, ויהא זה המגע המענג עליי אדמות, לא נוכל להגיע לאורגזמה ללא ההכרה המלאה בסיטואציה, (דין עייפות כדין חוסר הכרה..) , החלטה בלהניח את המחשבות הסוררות על כלים, כביסות והסנדויץ של הילד מחוץ לטרטוריה, ולהיות קשובה לגופי בכאן ועכשיו.

אפתח בשיעור אנטומיה קל בכדי לוודא שהעובדות הפיזיולוגיות ידועות לכל.
גברברי העולם נתברכו באיבר מין חיצוני לגופם- פין בתוספת אשכים.
הילד/ הנער/ העלם / הגבר חשוף אל איבר מינו מגיל מאוד מאוד צעיר ומכירו היטב- צבעו, אורכו, רוחבו, נוזל הזרע, ועוד. מה אברך לו במה יבורך? יודע הוא גופו ונפלאותיו.  

לעומתם, הברכה אצלנו הנשים, איך לומר, היא בגדר "דבר הסתור מין העין יש בו ברכה.." ובכל זאת בשביל לזכות בברכה צריך להכיר..
איבר המין הנשי הוא פנימי ונסתר ואם לא בחרנו להתבונן בו ולחקור אותו באופן יזום ומודע, קיים סיכוי או שמא נאמר סיכון כי איננו מכירות אותו דיו...אעיז ואומר- חלקנו בכלל לא..

שלושה פתחים נשתבחנו בהם-
1. פתח עליון- מיועד לשופכה (פיפי).

2. פתח תחתון- פי הטבעת (צואה). אצל חלקנו אגב זה אזור מיני.

3. פתח אמצעי- והחשוב מכולם- פתח הנרתיק. בו מתמזגים הגופים, דרכו אנו מביאות חיים, ממנו מגיע דם הוסת, משם אנו 'עושות חיים' וחוות עונג. גם נקודת הג'י המפורסמת נמצאת בעומקו של פתח זה.  

מסביב לפתחים אלו ישנן שפתים פנימיות דקות, אותן עוטפות שפתיים חיצוניות, תפוחות יותר.
מגוון הצורות של איבר המין הנשי הוא אין סופי, וזו יופייה של הבריאה ולא בכדי אומנים רבים מרבים לצייר את הפות והשפתיים כפרח הנפתח.
זה הזמן להדגיש ולומר כי אין מודל אחד מוצלח לשפתיים, לאחרונה רווחת תופעה של 'תיקון' שפתיים, מה שלחלוטין מהווה חיקוי זול (הניתוח ממש לא) למראות הלא-מציאותיים בעליל שפוגשים בסרטי הפורנו.

חיץ הנקבים- הנקרא גם פירנאום, הינו קרום המפריד בין פי הטבעת לנרתיק. זה אותו פירנאום מפורסם שאנו חוששות כי יקרע בלחץ צירי הלידה. לחלקנו גם זה אזור מיני.

דגדגן- היהלום שבכתר! יהלום קטן אמנם, אך אל תטעו- הוא בנוי ממספר תאי עצב אסטרונומי, כזה שמחויב המציאות כי יסב לנו עונג רב. ולכולן! כי אין אפשרות אחרת!
היושב במרום מכיר אותנו הנשים, אלטרואיסטיות חסרות תקנה, מחפשות תמיד למי להעניק רק בדרך שוכחות את עצמנו, לכן הוא דאג להעניק לנו בחיבור העליון של השפתיים הפנימיות, את הדגדגן, יחיד ויחידי, עם תפקיד אחד בלבד- הנאה מינית ותו לא!
נכון להיום טרם אותר בכל היקום "דגדגן לא תקין", בפין לעומת זאת דווקא קיימים קשיים שונים כגון - שפיכה מוקדמת/ מאוחרת/ חרדת ביצוע. אלו לא נחלתנו, אצלנו אין 'מוצר' תקול, תקין  100% מתוך 100%!!!!
ולא אחוז אחד פחות!

נשים רבות מידי טרם חוו אורגזמה מעודן. לעיתים מסיבה פשוטה, אפיק ההשקעה היה במקום הלא ריווחי.
מחקרים מורים על כך כי אצל כ70% מהנשים- המפתח לאורגזמה טמון בדגדגן ולא מעבר אליו. 
על כן האורגזמות שמרבית נשות היקום חוות- אינן מחדירה, כפי שניתן לשגות לחשוב, אלא ממגע ממושך ומענג בדגדגן.
30% הנוספות חוות את האורגזמה שלהן דרך הנרתיק (ישנן שחוות את שתיהן) "אורגזמה הוגינלית"- מיתוסים רבים מסתובבים סביב לה והאמירה כי היא נחשבת יותר, עוצמתית יותר ומהנה יותר- היא נחלת העבר. היום ישנה ההבנה כי החלוקה תלויה בעיקר במנגנון הפיזיולוגי של כל אישה ואישה.

 

אם כן, מדוע בכל זאת נשים מתקשות לחוות אורגזמה?

1.       חוסר פרטיות- כלל מספר אחת, מפתח לחדר! אישה שדאגתה נתונה למי יכנס ברגע זה או ברגע שאחרי, אינה יכולה להיות פנויה לשחרור ולהתכנסות הנדרשת כאן. אדגיש כי ישנה חשיבות למקסימום תנאים אופטימאליים נוספים- חימום החדר בימי הצינה, קירור בימי הזיעה, תאורה הולמת (נשים מסוימות זקוקות לחשיכה או תאורה עמומה על מנת להשתחרר ממחסומים)

2.       טכניקה לא מוצלחת- חוסר תקשורת לגבי מה נעים לי ומה פחות, לא מעט פעמים מה שנעים לי לא נעים לבן הזוג, מגע "מחוספס" כאן המקום לתקשורת פתוחה על אף המבוכה שבדבר, היא לעולם משתלמת.
"ריצה" לאברי המין- מגע מידי בדגדגן או בחזה עלול להשיג את ההיפך "ולכבות" את האישה.
יש לקחת בחשבון כי הזמן בו לוקח לאישה ממוצעת לחוות אורגזמה עומד כיום על בין 10 דק ל45 דקות, ולכן יש להשקיע היטב במשחק המקדים ולהתאזר בסבלנות (מודה שלרוב סבלנות זו נדרשת גם מאיתנו הנשים, לא פחות מאשר מבני הזוג).

3.       רגשות אשם וקונפליקטים- אלו נובעים מחינוך ספרטני למיניות עוד בהיותנו קטנות ורכות בשנים, מהבית, מבית הספר ומדמויות הסמכות.
מסרים "כי תפקידה המיני של האישה הוא לספק את בעלה" או "תני לבעלך, כדי שלא ילך לרעות בשדות זרים", הם מסרים שלא מאפשרים לאישה להרגיש כי מיניותה הוא לא כלי, אלא הנאה העומדת בכבוד בפני עצמה.  
אין במיניות עניין של מתנה לבן הזוג- מתנות אפשר לקנות באמזון. יש כאן הנאה זוגית, משותפת, מתגמלת, כפי שהוא חווה וכפי שאת זכאית לחוות.

4.       השפעת תרופות- תרופות פסיכיאטריות, אנטי-דכאוניות  או נוגדות חרדה עלולות להשפיע על רמת החשק המיני אצל שני המינים ולייצר קושי בחווית האורגזמה.
כמו כן, נשים רבות מעידות על השפעת גלולות כאלו ואחרות על היכולת לחוות אורגזמה ועל רמת החשק המיני שלהן.
פנו בכל המקרים הנ"ל לרופא המשפחה על מנת לבדוק חלופה.
(במידה ותרופות משפיעות על היובש הנרתיקי, אנא השתמשו בחומר סיכה אשר לבטח יהוו פתרון מוצלח)

5.       חוסר ריכוז- כפי שציינו למעלה לרוב נדרש 'חימום' בין 10 דק' ועד 45 דק' על מנת לחוות אורגזמה. נשים רבות מתקשות לשמור על המחשבות שלהן אצלן לאורך זמן כה רב, והן מתחילות לגלוש איתן בלי משים לעבר "רגע אז למי בעצם יש חוג מחר או מה אני אבשל לשבת הקרובה". ולכן אם סברנו שהאיבר המיני ביותר בגופנו (המוח) הוא זה הממוקם בין שני האוזניים, רצוי שננטרל את כל ה'קולות ' הללו ונשמור אותם לרגע שאחרי.
ניתן להיעזר בפנטזיות או בנקודה דמיונית בחלל החדר ולהתמקד בה בשלב הגירוי.
חפשו את ההנאה שבדבר ולא את האורגזמה עצמה, כי היא עצמה טיפוס חמקמק ביותר, ולמרבה הצער ככל שמחפשים אותה היא נעלמת.
הרפו ממנה, על אף שקצת קשה לדרוש ממכן "לא לחשוב על פיל וורוד ", אבל אצלנו נשים, "קשה" זה בקטנה אצלנו.

6.       בעיות תקשורת בין בני הזוג- כעסים, תסכולים, מתחים, ואכזבות מרחיקים מעלינו את בן הזוג ומשם גם את האורגזמה. נשים מתקשות לעשות את ההפרדה בין ההנאה הגופנית לבין רגשותיהן "אבל הרגע רבנו" אנחנו מלמלות לעצמנו.. לכן מציעה לשוחח על המשקעים האלו, לא לחכות שיצטברו לערמת אשפה ובמקרה הצורך לגשת לקבלת עזרה. כשרמת המתח תרד- סיכוי רב שגם זה ייסע לבואה של האורגזמה.

7.     חשש עז מאיבוד שליטה- קחי כוס יין הכל כבר יסתדר!
אפשר לדאוג לחושך מוחלט או לכיסוי עיניים לבן הזוג, טכניקות של הרפיה, שאלי את עצמך: "מה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לי?" – אורגזמה..

 

טוב, בעיות לא חסר ובכל זאת על אורגזמה אין לנו תוכניות לוותר!
נסו להרפות, לנשום עמוק, לנטרל את כל המחשבות הזרות, לנסות להיות כאן ועכשיו וליהנות מזה, מהקרבה, מהאינטימיות והיחד ונסו זאת פעם אחר פעם, עד שתלמדי את הטכניקה הייחודית לך.

ספרים, כתבות, הדרכות, מפגשים מנסים להביא נשים לחוויה הזו, קחו את כולנו בערבון מוגבל, בהתחשב בעובדה שאם הייתה נוסחה אחת ברורה, מישהו כבר היה מקבל על זה איזה "פרס נובל לאורגזמה".

להלן כמה נקודות שאולי יוכלו לסייע:

1. שימוש בראש הפין בגירוי הדגדגן- הנחתו בין הירכיים, בין שפתי הפות, השתמשו בו כאוות נפשכם.

2. אצבעות- המוטו "תן לאצבעות ללכת במקומך" מוצלח כאן במיוחד- מגע רך/ חזק/ מסביב/ מעל/ מתחת/  לאט/ מהר/ למולל/ לשפשף/  ללטף.
לא למהר עם המגע בדגדגן עצמו, זחלו אליו, אט אט, "בנו" ריגוש אצל בת הזוג, ועוררו ציפייה למגע ישיר ובטוח בדגדגן. מומלץ להוסיף החדרת אצבעות של בן הזוג בשילוב האצבעות הנוספות הנוגעות בדגדגן.

3. תנוחות- לבעלות האורגזמה הדגדגנית מומלצות כל התנוחות בהן מופעל לחץ על הדגדגן, בעת היותנו מגורות מינית מתמלא הדגדגן בדם והופך זקור – ממש כמו זקפתו של הפין, לכן הלחץ עליו מגרה ומענג. תנוחה בה את שוכבת על הבטן או בזו שאת מעל, למשל.

לחוות אורגזמה וגינאלית מומלצות תנוחות כגון: ה"דוגי סטייל", כפיות או תנוחה בה את יושבת מעליו ויכולה לשלוט בעומק החדירה, אלו תנוחות שלוחצות על הרחם לכיוון מטה.
זה המקום להוסיף את חומרי הסיכה, שמן או ג'ל, זוגות מסוימים אף משתמשים בחומר הסיכה הטבעי בעולם- הרוק.

4. אוננות עצמית בתוך החוויה הזוגית- במקביל לאוננות בן הזוג מסייע באמצעות מגע בפטמות, באזורים ארוגניים אחרים, בהנחת ידו על ידיך.

5. מין אוראלי- שימוש בלשון, שפתיים, לוע ושאר חלל הפה, על מנת לגרות את הדגדגן ואת פי הטבעת. ניתן לשלב מין אורלי הדדי גם תנוחת 69.

6.אביזרי מין-  אביזרים בעלי וויברציה המעניקים לדגדגן או לנרתיק תחושת רטט עוצמתית שכל מטרתם הם להביא את האישה לחוות אורגזמה. לאביזרי המין הרוטטים יש יכולת הולכה מיוחדת במערכת העצבים של אברי המין ומעניקים תחושת הנאה מיוחדת.
לנשים החוות אורגזמה דגדגנית מומלץ לרכוש אביזרים הממוקדים בגירוי הדגדגן. לאלו החוות נרתיקית- אביזרים שמוחדרים לנרתיק ליצירת תחושת המלאות.

 

זכורנה- ההנחה הבסיסית היא כי בכל גיל ביכולתה של כל אישה לחוות אורגזמה, גם אם ניסתה כבר 100 פעם, ההצלחה מובטחת, אולי בפעם ה101 ואולי בפעם ה1000 ביום מין הימים היא בוא תגיע ומאותו הרגע "היא עוד תשוב שוב ושוב תזרח השמש, היא עוד תשוב, מעליי"
יותר מכפי שקיווית ואולי כ"שרשרת אורגזמות" מי יודע..

bottom of page