יועצת מינית
מה עושים עם חוסר החשק הזה (גברים)?
גבר מגיע הביתה, מגיש לאשתו חפיסת אקמול וכוס מים.
האישה המופתעת תוהה " למה שאשתה את זה? לא כואב לי הראש"
הגבר כולו מחויך מאוזן לאוזן עונה בהתלהבות: "יופי מעולה, אז היום אין תירוצים- למיטה!"
כולנו מכירים את אין ספור הבדיחות על אותה פולניה מתחמקת ובעלה המתוסכל, ועדיף לצחוק מזה מאשר לבכות על זה..
באופן לא מידי מפתיע, מעטות הן הבדיחות על התופעה ההפוכה- חוסר חשק אצל גבר- וכשזה כבר מנת חלקנו- הומור אינו בנמצא. בושה, ותסכול דווקא כן.
שאלות רבות טורדות את מנוחתנו, הנשים, כאשר אנו מתחילות לחוש רוח נושבת קרירה מכיוונו של בן הזוג. לאן נעלמה המדורה והיכן היא אש התשוקה? אנו חרדות. מיד מהבהבות במוחנו נורות האזהרה- זהו, משהו קרה!
מה קרה? ומה פתאום? ואיך קורה שהוא מסתובב ונרדם? מה מציק לו? יש סיכוי שזה קשור אליי? משהו שאמרתי? הגוף שלי? החזה הנפול? הבטן? העלייה במשקל שרמז עליה..??
וואו, אולי זה בכלל מישהי אחרת, אבל איפה? בעבודה? הידידה מהפייסבוק?
איך עליי להגיב נוכח הסירובים וההתחמקויות הללו??
סימני שאלה רבים, רגשות אשמה ושתיקות רועמות אופפות את חוסר החשק הגברי.
הרי גבר ללא חשק- הוא כאישה ללא הורמונים והרי לא יעלה על הדעת, בראשית ברא אלוקים אותנו כך.
עלינו הנשים נאמר- "דמעתה מצויה", שהרי נמצא בנקל משהו לבכות ממנו, עליו ובעבורו (היי חייכו, הנה עוד סיבה לבכות) ואילו על "יצר העריות" נכתבו ספריות שלמות, גברים, כך נדמה לעולם ימצאו משהו להתגרות ממנו, חיש מהר יתמלא הוא באון, הנני מוכן ומזומן – תמצית וככלות הכל.
האומנם???
"דמעותיה של בת מלך" כיכבו כבר על די והותר במות, עליהן לא נדרש עוד להרחיב, מנגד חוסר החשק הגברי- זכה קצת פחות לתהילה, מקסימום "הגברים בוכים בלילה.." וגם הוא בכי נאלם, שלא נשמע קולם.
בכל מקרה בכי, נהי וים של דמעות- לא יחזירו את החשק לחדרי המיטות, הבה נשבור את הדממה ונדבר.
לחוסר התעניינות במין מצדו של בן הזוג יכולות להיות מספר סיבות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות.
לפני כל הדמיונות ומחול השדים והרוחות המפזז במוחכן, הניחו את הספקולציות לרגע בצד ואזרו נא את האומץ הנדרש לדבר.
פשוט לדבר.
לעיתים כל כך לא פשוט.
לדבר.
פשוט.
נסו יחדיו לברר ולברור את האלמנטים ולאתר את מקור הקושי, עם כל אי הנעימות שבכך, כדאי מאוד להבין מאיפה חוסר החשק בא, או ליתר דיוק לאן הוא חמק..
"חוסר חשק" עלול לעיתים להוות סימפטום של משהו עמוק יותר שיושב לבן הזוג על הלב, שתיקות מהסוג של "עזבי, לא נורא, זה שום דבר " הן בעצם הרבה יותר "ורק אני מרוב אהבה שותק" , בטוחה שגם אהבה יש שם, אך לעיתים הם ביטוי של פחד לפגוע (יש לך ריח רע מהפה), לפעמים ייאוש מהמצב הקיים (חוזר על עצמי שוב ושוב ואין שינוי), לפעמים חשש מהתגובה שתבוא אחרי (בכי, מישהו הזכיר כבר..?!) .
לכן ערכו בירור פנימי-רגשי, אמתי וכנה, כואב ככל שיידרש, על משקעים ותסכולים סביב חיי המין שלכם, ובכלל הזוגיים, כי לעיתים תסכולים כבן זוג וכפרטר מיני שזורים זה בזה.
בסופו של יום (ולילה..) עם כל הקושי הטמון בדבר, זו הזדמנות מצוינת לתיאום ציפיות ולשיח פתוח, וזה לכשעצמו ביכולתו לסייע.
לעיתים דימוי גוף שלילי שבן הזוג מסתובב עמו עלול גם "לכבות אותו"- קרס מבצבצת, התקרחות, שיער מלבין, בעידן החדש של הסרת השיער- רתיעה משיער גופם, זיקפה נחלשת, ועוד כהנה וכהנה זה בד"כ משהו שיושב, מציק ולא מרפה זמן רב.
ישנם מקרים בהם לפתע מתעוררות אצל בן הזוג תהיות לגבי נטיותיו המיניות והעיסוק בכך יוצר אצלו חרדה ובלבול, באם מדובר על מצב מתמשך רצוי לגשת לאיש מקצוע ולשתף בתחושות אלו, לבררם ולהבהירם.
גם תקופה של מתח וטרדות היומיום עלולים להשפיע על רמת החשק המיני, חרדות כלכליות, מתח מקצועי, עומס בעבודה, לחצים משפחתיים, עייפות קיצונית וגורמים חיצוניים כאלו ואחרים עלולים לתת את אותותיהם- הכל בסופו של דבר משפיע על הכל.
כיום צריך להודות שחוסר החשק, פרט לסיבות האמורות מעלה, עלול לנבוע מהרגלי אונננות תכופים (כנראה מידי) של בן הזוג, כך שלשיטתו מסופק הוא דיו.
שימוש מופרז באלכוהול עלול לגרום גם הוא לירידה בליבידו כמו כן, שימוש בסמים ונטילת תרופות נוגדות חרדה ודיכאון.
בכל מקרה תמיד רצוי לגשת לבירור רפואי, לבדוק חלופה לתרופות הנ"ל, להפריך קיומו של דיכאון (למרבה הפלא, זה עסק נפוץ ו..נפיץ), לשלול ירידה הורמונאלית ברמת הטסטוסטרון, ולוודא שהמצב ההורמונלי תקין - מדובר על בדיקת דם מקיפה של בדיקת הטסטוסטרון, רמת ויטמינים ותפקודי בלוטת התריס.
באם הערכים הרפואיים תקינים, טוב שכך- בואי נשמח ונקווה שכך גם יישאר נשארת נקודה
נוספת שבהחלט לא נעים לשמוע- חוסר חשק המבטא..שיעמום!
"וזה לא שחייתי באשליה שאני האישה הכי יצירתית עליי אדמות (ובמיטה) - אבל חשבתי שדווקא סבבה לנו".. זהו שלא.
קריר להם שם מתחת לשמיכה המשותפת וזה הזמן לגלות את היצירתיות המודחקת ולהוסיף עוד קיסם למדורה.
ואם כן, מה עוד אפשר לעשות??
להחליט.
לקבל החלטה להניח את המיניות שלכם בראש פרמידת- העדיפויות , להרים את הראש מעל ללחצי היומיום ולחולל בכם את השינוי.
אין צורך להתייסר על העבר, התרכזו מעתה ב-מה כן, רכזו את הכוחות שם, השאירו את המשקעים אי שם מאחור והישארו עם הפנים קדימה זה לזו.
עשו במיניות שלכם ככל העולה על רוחכם, שתפו בפנטזיות, העזו, גוונו בתנוחות, בזמן ובמקום, הוסיפו שימוש באוכל, בשמנים, באביזרי מין הוסיפו לרפרטואר המיני שלכם הרבה צבע.
באתר תמצאו מאמר על להכניס קצת פלפל לחדר המיטות. עיינו שם.
"הכל פתוח, עוד לא מאוחר, מצב הרוח ישתפר מחר"- הבטיחו מילות השיר,
המשימה- להחזיר את הניצוצות לחדר המיטות, אזי מצב הרוח לבטח ישתפר, חוסר החשק יעלם וניצוץ התשוקה ישוב לחיי המין ולעיניים.